עיקרי המחקר
מחקר אורך בקרב 1,864 צעירים מקליפורניה מצא שתסמיני דיכאון וחרדה יחד בתחילת המעקב היו קשורים לסיכוי גבוה יותר לדיווח על צפייה תכופה בפורנוגרפיה כעבור כשישה חודשים.
מה נבדק?
המחקר השתמש בנתוני עוקבה פרוספקטיבית של 1,864 מבוגרים צעירים מדרום קליפורניה. תסמיני דיכאון וחרדה נמדדו בתחילת התקופה, ותדירות הצפייה בפורנוגרפיה נמדדה במעקב כעבור כשישה חודשים.
המודלים הסטטיסטיים בחנו בנפרד תסמיני דיכאון בלבד, חרדה בלבד, ושילוב של דיכאון וחרדה, תוך התאמה למגדר, נטייה מינית, שביעות רצון מינית וחוויות ילדות שליליות.
מה נמצא?
למשתתפים עם תסמיני דיכאון וחרדה יחד היו סיכויים גבוהים פי 2.72 לדווח במעקב על צפייה פעם אחת עד כמה פעמים ביום, בהשוואה למי שלא דיווחו על תסמינים וציינו שאינם צופים.
תסמיני דיכאון בלבד הראו קשר לצפייה תכופה, אך האומדן לא הגיע למובהקות סטטיסטית בקטגוריה המרכזית. חרדה בלבד לא הייתה קשורה לתדירות הצפייה במדגם המלא; בניתוח נפרד לפי מגדר נמצא קשר מסוים אצל נשים בלבד.
איך נכון לפרש את התוצאות?
כיוון המדידה במחקר היה מתסמיני בריאות הנפש בתחילת המעקב אל תדירות הצפייה בהמשך. לכן המחקר אינו מוכיח שצפייה בפורנוגרפיה גרמה לדיכאון או לחרדה; הוא בוחן אם תסמינים מוקדמים עשויים לנבא צפייה תכופה יותר.
מגבלות המחקר
החוקרים לא מדדו תדירות צפייה בנקודת הבסיס, ולכן לא יכלו לשלול לחלוטין סיבתיות הפוכה. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי, חלק מהמשתתפים הוצאו בגלל נתונים חסרים, והמדד התייחס לסרטונים בלבד ולא לכל סוגי התוכן.
